כמו ציפור בודדה תלויה בחסדי הרוח
ככל שמתקרבים כך יותר כואב,
יפה כמו הרוח, שקטה כמו הרעש
מזמינה כמו השמש, וענייה חושך.
מסביבי אנשים בלי פנים בכל מקום
כאב רודף חשק, ואיפה היא הייתה?
הפחד מהמוות שומר על החיים
שנלקחים מתוך פחד תהומי
ים סוער לוקח קורבנות,
שברי הגלים מלאים געגועים
נשמות טועות מחפשות מנוחה
ומפלים של כאב זורמים בתוכה.
בלבול ותהיה משתרכים לענק של אהבה
דמעה אחר דמעה מקשטות את פנייך
ותמיד בעולם זה ככה...
מי שחושב לא נחשב ומי שנחשב לא חושב,
אנחנו כמו תפוח אדום ויפה,
הוא מלא תולעים מבפנים ומבחוץ הכל נראה תמים.
מי ינחם את הפרי האסור
שיושב בודד כל הזמן
מחפש מישהו שיעזור לו,
שישבור את החוקים
החוקים שמזמן כבר לא קיימים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.