אני כל כך אוהבת את הים
הגלים האלו שבאים, נהיים עצומים יותר ויותר, ואז בפתאומיות
מתנפצים על החול.
והחול...
הרכות הזו, החום הזה שעוטף את הרגליים ונותן תחושה של הגנה.
ים.
ההסחפות אל תוך המעמקים.
הצבע הכחול החזק הזה, שמסנוור לי את העיניים מהיופי שלו.
השקט הזה.
הסודות.
הים הוא כמו חבר... שקט כזה, רגוע, מרגיע
בוכה על הטעויות של כולם
סוחף איתו זכרונות של שמחה, בכי, כאב, סקס, אהבה
סוחף אניות וסירות למרחק
מגיב לכל דבר
מוריד לאנשים דמעות מהעיניים
והקצף שמשפשף לך את כל הגוף
והמלח, ששורף לך את הפצעים בתור עונש - על כל הרוע של
האנושות.
נכנס לך לעיניים, לאף, עד שאתה מתקשה לנשום וחייב לצאת להרגע.
הים, המים, החול, המלח..
נכנסים לך לתוך הבגד ים, שורף אותך, חותך אותך,
מגלגל אותך בתוך הגלים, סוחף אותך
מטביע אותך
ולוקח אותך אתו, לתוך השקט.