|
גופי כגבעול נטוי
מזה מים,
צמא, רפוי
כותרתי שמוטה
תוגה ודאבה
רימה זוחלת בה
קורים טווה
זרתני הרוח
לכל עבר
לקרעני מאיימה
לפזרני
כאבק הדרך
פרוש
לכל אורכה
פעם
הייתי פרח
מדיף
ריחותי לאפים
עכשיו משקמלתי
אשקע
בשטף ימים
אבדה צורתי
בהס חוזה
שטף שעתי.
|
|
|
-אמנון.
-מה?
-זוכר שפעם
נעלמת לשנתיים
ואמרת שאתה
מטייל בחו"ל?
-כן, אז?
-קראתי בעיתון
שהעלמת מס וישבת
בכלא.
-אה, זה.
טוב, עכשיו שאתה
יודע אני אצטרך
להרוג אותך.
אפרוח ורוד,
ימיו ספורים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.