את יכולה להגיד לי שאני ציני מזלזל,
את יכולה לצעוק, לזה אני מתרגל.
את יכולה להביט אליי, במן מבט מתנשא,
אבל תביני שלי כלום זה לא עושה.

"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"תפסיק להתנהג כבר כמו ילד קטן".
"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"הגיע הזמן שתעזוב את הגן".

אולי מזמן לא בא לי,
ואולי כבר לא כדאי לי.
אבל באמת שאין טעם כל כך,
כי בשבילך אני ציני קטן ומלוכלך.

"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"תפסיק להתנג כבר כמו ילד קטן".
"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"הגיע הזמן שתעזוב את הגן".

את מסתכלת עליי מלמעלה ואומרת לי: "תתבגר",
אבל אחת כמוך, לא מזיזה לי יותר.
"אולי הגיע הזמן שתרד מהעץ?",
"הלוואי שאת התפוח ושהוא יפול ויתפוצץ".

מוסר השכל שלי אלייך - לא קטן,
הפסקתי להקשיב לך ממזמן.
אז אל תקחי ללב, תנשמי עמוק,
זה לא בציניות, זה רק בצחוק.

"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"תפסיק להתנג כבר כמו ילד קטן".
"ציני, ציני, ציני, ציני, ציני זלזלן",
"הגיע הזמן שתעזוב את הגן".