ג. סתיו / דווקא |
דווקא עכשיו כשהמחשבות עוסקות רק ב"אולי" הזה.
עכשיו נתלים בו ולא עוזבים.
מי יודע אולי הוא עוד ירצה אותי שוב. אולי משהו טוב יקרה סוף
סוף.
אולי הוא יבין איזו טעות זו היתה ללכת ככה כאילו אני כלום
כאילו אנחנו כלום.
אולי הוא יפתיע כמו פעם. אולי הוא שוב יעלה לי חיוך על
השפתיים.
ואולי לא.
דווקא עכשיו הכל ודאי.
דווקא עכשיו תופסת חזק מדי "אולי" שלא קיים.
זה ודאי מדי, הוא של אחרת.
אני של אף אחד. כמעט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|