אתה צוחק עלי, כי אני אוהבת את הגבינות המסריחות האלו
עורקים של שיש מעופש
או לפחות זה מה שהיית אומר, לו היית איש של דימויים
אבל אתה האיש שלי, זה מספיק לי בינתיים
יש עוד דברים, שאתה לא לגמרי מבין
זה בסדר, גם אני לא לגמרי מבינה
במילים שלי קוראים לזה תת מודע
או בעברית
החלומות האלה שאני מתעוררת מהם באמצע הלילה, בצרחות
ישר אל החיבוק שלך, כמו חץ משולח
מספיק לי בינתיים, לדעת שאתה אוהב אותי
מספיק, שיש אדמה לדרוך עליה
לא חשוב כמה או למה או איך
כמו שאתה אומר
אף פעם לא הייתי חזקה במספרים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.