כמה אהבתי אותך, ואז מתישהו הבנתי
שאולי לטובתנו כדאי שאני אפסיק, אז הפסקתי
חשבתי כבר שהמשכתי הלאה, אז חשבתי

אז לפעמים אהבתי, ולפעמים קצת פחות
מדי פעם הסתכלתי עלייך, ושיחררתי אנחות
אבל העיקר, שבינינו לא השתנו יחסי הכוחות

אחרי כל הסיפור שהיה
לא חשבתי שזה יבוא כל כך מהר
אבל זאת הייתה מחשבה שגויה
ואת מצאת לך עכשיו מישהו אחר

טוב נו, מה אני יכול להגיד לך עכשיו
שהשיער שלך יפה כמו העלים שבסתיו?
שאת גורמת לי להיות ילד קטן מאוהב?

הרי שום דבר כבר לך לא יגרום
לראות אותי באור אחר, סתם ככה פתאום
הגיע הזמן לשחרר כמה דמעות, לפתוח ת'שסתום

כנראה שאיפשהו כל הזמן חיפשתי
איזשהו רמז לסיכוי
לטוב ולרע לא התייאשתי
גם כשהיה ברור, שבי זה לא תלוי

אני במצב שכל כך קשה לעכל
אני אוהב אותך, ואת אלוהים מקלל
לא עם כוונה לפגוע, אבל המצב פשוט מתסכל

אז מה? זהו? נגמרו לי הברירות?
מעכשיו אני צריך להתחיל לחשוב על אחרות?
להסתכל עלייך ולהעמיד פנים מאושרות?

אני יודע שאותי את לא מכירה
לא כמו שהייתי רוצה
אני יודע שזה לא מתוך בחירה
לפעמים, ככה זה פשוט יוצא

אולי זה לא נראה ככה
אבל אני באמת שמח בשבילך
מקווה שתהיי איתו מאושרת

אולי אני לא נראה מלא שמחה
אבל אני פה בשבילך
הדרך שלי תמיד אלייך חוזרת

ולבר-המזל שזכה בחסדייך
יהיה שמו אשר יהיה
כדאי לו שישמור עלייך
אחרת, שיתחיל לרוץ לחפש מחסה
אני לא אראה אותך עוד פעם נפגעת
בלי לעשות מעשה
בלי לקום מהכיסא
בלי לדאוג שתדעי
שרק באושרך אני כל כך רוצה

ואולי אני אוסיף
רק עוד שתי מילים לסיום
כנראה שככה עדיף
והגיע הזמן למילות סיכום
זה היה, זה ישנו, זה ימשיך להיות
רק מה יהיה אחרי זה, אני מלא בתהיות