פעם ב... מגיע מישהו שנוגע. זה מה שלימור אומרת כשאני שואלת
אותה למה אני לא מצליחה להיפטר ממך. פעם ב...
באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב. Once in a life time.
לעומת זאת, מגיע מישהו שנוגע, נשמע מצוין בעברית.

נוגע?
זה נדבק, אני אומרת לה. זה נחרט עמוק וזה כואב נורא.
אני לא מצליחה להפסיק לחשוב. אני הולכת לישון איתך. אני קמה
איתך. אני חולמת עליך. כל הזמן אני חושבת עליך.
לישון איתך... אני רוצה לישון איתך. אם כבר מדברים בשפות יש את
המשפט הזה בצרפתית שמשמעותו: רוצה לשכב איתי הלילה?
אבל בצרפתית הוא נשמע כל כך מזמין, כל כך מלא תשוקה, כל כך
סוער.
ובעברית: לשכב? מלה כל כך עייפה. להרדם איתה.

אני רוצה אותך, את גופך, מעליך, מתחתיך, בך, בתוכי.
רוצה שנתחבק, שנתנשק, שנזדיין, שנעשה אהבה.
כן, אהבה, המילה המפחידה הזאת שמבריחה כל גבר מצוי למרחקים.
למרות שמבין שנינו אתה היית היחידי שהשתמש בה. "אתמול בלילה
עשינו אהבה", אמרת לי למחרת. "עשינו אהבה".

מה שאני הכי רוצה זה להכנס איתך למיטה ולא לצאת ממנה לעולם.
להרגיש אותך, נכנס, כובש, בועל, הופך אותי לשלך.
לוחש לי באוזן את מה שאני רוצה לשמוע. כמה טוב להיות בתוכך.
כמה טוב שאתה בתוכי.
רוצה שלא תצא לעולם.
רוצה שלא תצא אף פעם החוצה.

שוכבת במיטה לבד. נוגעת בעצמי. רוצה להרגיש אותך.
לא יכולה להרדם.
מביטה בשעון. אולי עוד תתקשר הלילה.
וככה אני נרדמת.
כשאני מתעוררת אני זוכרת שחלמתי עליך. המיטה מבולגנת כאילו
היית כאן. לילה סוער עבר עלי.
ככה עובר יום, ועוד יום. ועבר שבוע, והנה שבועיים. ופתאום זה
חודשיים.
חודשיים עברו מאז שנגעת בי. מאז שמישהו נגע בי.
אף אחד לא מצליח לגעת בי, כי אתה עוד שם.

14.2.05