דיקון ליאור פרוסט / חבר, אני זוכר |
אני זוכר איך הזמן עבר בצעדי ענק
אני זוכר איך חיבקתי אותך כמו איזה נזקק
אני זוכר מבטים שננעצים בך חזק
אני זוכר איך עייף ליווית הביתה את המטורף
אני זוכר איך כמעט בכיתי כי הראש שלי עף
אני זוכר איך ניקיתי מהמקלחת את שאריות הקיא המטונף
אני זוכר שההורים מצאו אותי חצי מעולף
אבל פעם אחר פעם אני לא זוכר, לא להשתכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|