הם נתקלו זה בזה ברחוב. אחד גזעי ואחד מעורב.
שיט, שניהם זכרים חשבתי לעצמי.
הם התקרבו זה לזה, הסתכלו בעיניים ממרחק אפס, הריחו אחד את
השני.
"חומי! חומי! בוא לפה! בוא הנה!" קראתי, אך הוא לא הגיב. הוא
היה כל כך מרוכז, נראה היה כאילו שהוא לא שומע אותי בכלל.
הם נהמו וגרגרו בקול, רציתי לעצור את זה אבל לא הצלחתי.
הם קפצו זה על זה בפתאומיות, נשכו ושרטו בטירוף כזה, לא האמנתי
שזה חומי, שתמיד כל כך ידידותי וסימפטי לאנשים.
ניסיתי להפריד ביניהם. הם כמעט נשכו גם אותי.
בסוף הצלחתי ומשכתי את חומי הצידה.

"בפעם הבאה אני אקרע אותך!"
צעק חומי לעבר הבחור השני...