מיני אחרים באו - זנים שונים, פניהם סמוקות כענבים בשולות,
מבוהלות ומבוישות.
נמלאים הרקיעים בהיגדים מרובעים ועגולים כמו שר צפון חולף
במסעי היום, דרכו רחמנית, שואפת מתיקות ערביים.
אחדים נסערים עדיין, מתנהלים כמביני דבר מביטים בזכרון;
השוחרים לעבותות אנוש נאמרים מבלי משים ביובש קנוקנות נשבר תחת
טלפיים נקיות מטופפות.
מה, מי , איך, מדוע? למה, כמה, הכיצד? איפה, היכן ומתי!

האדמה חושבת רגע קט ושואלת כיווני אויר על קרניים ישנות - אין
כל חדש; במישור זרות התחושות, מקשה את פני כולם.
יורד מלאך, סובב אציל יומין, משיב נפשות המיעוט אלי אורח.

שומעת את סביבות מיצג המרכבות דולק לקראת שאיפות הזמן המסתובב
כחישורי נחושת ממורקים.
אם, לו, מחשבות קודם עוזרות עוזבות מתרברבות ומוציאות ענני
תהודה מטיפים ניצוצות אור מסתורי המתחדד לעת ערב.
מסקנה משתלחת מקבוצה אדומה לצהובה - שמחה של יציבות פורה,
דמיון מעולף לא קיים מתעורר, סולל שוב שביל חדש מלפני ארבעת
רוחות שמיים שעדיין משיבות.
נקר מתקתק, מתוה קצב; צל שועל שחור חומק קדימה ושואל....

דמות מעוין, שתיקה, איזה משולש יצמח או יסתדר כגוף דבר סגול
סגור או ירקרק חרוץ, המים מביעים ומלווים כל כדי פעפועים.
שריקה ויללה, פוצע - שוב זמזום; העכביש אורג חלומותיי כמורה
דרך ותיק.
קולות זכרים ונקבות תמימי דעת להגשמה של מציאות - משתרגים
כתשובה, אחדים פורצי נתיב,
שגרה מהולה, נקיון, שרידי ליבות פועמים, אליפטי.