סיפור אהבה נובט בהתחלה
עם פירות חדשים המביאים את התחיה,
סיפור אהבה צומח בצחור ובלבן
וכולו מתקבל רענן,
כמו חוזרים מטבילה
מלאכים של ערגה,
והם מתונים עד אימה,
בורקים אור חמה,
זוהרים מזהב,
זהובים מקמה.
בסיפור אהבה שנע בשלווה,
בקלילות ובענווה,
ינועו האוהבים לאיטם -
העולם הוא ביתם.
אך יש סיפורי אהבה
הנעים מסערה לסערה,
עם קשיים ללא הפוגה,
בהם נעים האוהבים בחוסר מנוחה
בין תקווה לאכזבה.
ואני?
ברון, שזה שמי,
אנהה חרישית
אחר האהבה שתנעים נשמתי
בעדנה, בשיר ובניגון מתמשך
מבראשית דעתי ועד שבקבר אמק;
אם היא בנמצא - היא תהא שלי,
ואם היא בדיונית - אוותר לבדי;
אין חצי-חצי...
22/02/05 © |
