|
תשתה אותי, תטבול בי את פניך
כמו הלך הרוכן אל הבאר...
אל רגיעה צלולה, מוגנת סכר
נמלטנו מהזרם הסוער
וילון סינן את שמש הערביים
לגל זהוב - אותנו לכסות
בוא ונפליג הרחק, שלובי גפיים,
לארץ עוץ של משאלות כמוסות
הזמן זולג ומתעבה לערב
טיפות זעה נוזלות כמו האור
אט-אט המערבולת מסתחררת
נשקע, נטבע, ולא נרצה לחזור...
שגרת חולין וטלטלות הפתע
גאות של הצלחות וכישלונות --
נשטף הכל, עד השמע בפתח
טפטוף של זוג רגליים קטנטנות |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.