תשתה אותי, תטבול בי את פניך
כמו הלך הרוכן אל הבאר...
אל רגיעה צלולה, מוגנת סכר
נמלטנו מהזרם הסוער
וילון סינן את שמש הערביים
לגל זהוב - אותנו לכסות
בוא ונפליג הרחק, שלובי גפיים,
לארץ עוץ של משאלות כמוסות
הזמן זולג ומתעבה לערב
טיפות זעה נוזלות כמו האור
אט-אט המערבולת מסתחררת
נשקע, נטבע, ולא נרצה לחזור...
שגרת חולין וטלטלות הפתע
גאות של הצלחות וכישלונות --
נשטף הכל, עד השמע בפתח
טפטוף של זוג רגליים קטנטנות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.