דואט - בלדה טרגית המספרת על עבד ונסיכה

מילים:

הרוחות נגמרו, הסתעפו בין גרגירי הים
השמש שקעה ונמה, דמעותיי נפלו למטה.
מנסה לטפס לרקיע, להוציא ממני את כל הרוע
אחרי מה שקרה, לא יכול לשוב
פתאום את לא כאן, ואני עצוב..

אתה, נאבדת.. ליבי זועק, רק אליך
בטעות, נורא פגעתי בך.
פתאום בלעדיך אני מתה

בחלום, מחבקת אותי. ואת אומרת שסלחת כבר לי.
משתחווה לך, אני ליצן החצר. אני פצוע, פצוע לנסיכה.
בחלון, אני רק איתך. מחכה רק שתבוא למיטה
שתנשק אותי, שאוכל להרגיש אותך שוב.
שתחבק אותי ונישאר ביחד לעד

אז למה זה כואב? שטן לידי אורב..
אל תקראי לאף אחד, כי אני עכשיו פוחד.

אני כלוא בתוך מרדף חושים. כל שמי החוף כוסו בעננים.
עם סכין אני קורע.. את גופי משסע.
קוראת לך מרחוק, אתה לא עונה אתה מתוק..
נופלת עליך ובוכה.. שתדע אני תמימה

------------------------------------------------------------------------
השיר ארוך: 7 דקות. האיכות לא משהו בכלל. שיר ישן
ששרתי עם חברה שהייתה לי. לא חידשתי אותו כי אין עם מי לשיר.
יש דברים שיכלתי לשפר בביצוע ובעריכה רק שהקובץ המקורי נמחק.
אני בכל זאת חושב שזהו שיר מיוחד, לכן העלתי אותו לכאן.