|
הגעת לביתי בטירוף מחייכת
אותך ראיתי ופתחתי את הדלת
אויה, אויה, עכשיו מאוחר
תקעת בי סכינך
שיפדת אותי כמו עכבר.
בך לא היה טעם להיאבק
כשרציתי להחטיף התחלתי לנשק
כשניסיתי להגן הצלחתי לחבק
כשרציתי לברוח נפלתי לזרועך
עכשיו אני שוכב לי פה ליד המיטה
לא מבין מה עשיתי רע
בסך הכל הייתה אהבה
איפה נכשלתי?
למה הדקירה? |
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.