חדר אורחים בבית פרטי דו-קומתי. ברקע נשמעים קולות ההולכים
וגוברים.
"צהוב עולה, צהוב עולה עולה, צהוב עולה..." אב ובנו הקטן
יורדים במדרגות לבושים צהוב, לראשם צעיף צהוב, ופניו של הילד
צבועים בצהוב וכחול. הם ממשיכים לשיר "צהוב עולה..."
אישה נכנסת לחדר האורחים לבושה בסינר. "אשר אתה והילד שלך
מוכנים לשתוק? מרוב הצעקות שלכם הערתם לי את העוף הקפוא"

אשר:
דרבי עדינה, זה דרבי! איך אפשר לשתוק כשיש דרבי?

עדינה:
למה?

אשר:
מה למה?

עדינה:
למה אתה חושב זה מעניין אותי? זה מזיז לי בדיוק את קצה פי
ה...

אשר:
עדינה! תמיד אהבתי את העדינות שלך.  (פונה לבנו הקטן) נו איפה
אחיך, הוא לא רוצה להיות מוכן?   (צועק) שטראובר!!! יאללה כבר
צריך לזוז, יש לי אמל"ח באוטו.

עדינה:
תיזהרו שם אתה שומע? ותשמור בעיקר על הקטן.

אשר:
(מסנן לאשתו) למה את אומרת קטן? את יודעת שאני...

עדינה:
התכוונתי לבן שלך, גאון.

(שטראובר יורד במדרגות לבוש בטרנינג אפור ונעלי בית).

אשר:
מה זה? למה אתה לא מוכן? ככה אתה לא בא איתי.

שטראובר:
אני גם ככה לא רוצה לבוא. וחוץ מזה לא קוראים לי שטראובר.

אשר:
אני יודע, אתה פשוט מזכיר לי אותו.

שטראובר:
בקיצור, אני לא בא.

אשר:
מה... מה... מה אמרת עכשיו? לא, כי חשבתי ששמעתי שאמרת שאתה לא
בא.

שטראובר:
אני לא בא.

אשר:
ולמה אתה לא בא?

שטראובר:
אני לא אוהב כדורגל. (מסתובב ועולה במדרגות לחדרו)

אשר:
(פונה לעדינה) כל שבוע אותו סיפור. זה הכל באשמתך, את והחינוך
שלך.

עדינה:
מה אתה רוצה ממני? מה רע בחינוך שלי?

אשר:
קחי דוגמא את המקרר שלך. מה את קונה לילד דנונה? הילד צריך
אוכל של אל-גאוצ'ו, לא של אחוזת ראשונים. את מרככת אותו. מה
שמעתי הוא גם הולך למקום הזה... נו... להיכל הזה עם הבמה
שאנשים עומדים ומדברים עליה?

עדינה:
תיאטרון, חתיכת ניאדרטל. מה רע בתיאטרון?

אשר:
אין שם כדור. מה יש להם לעשות על במה בלי כדור ומכנסי
התעמלות?

עדינה:
למה אני מבזבזת את הזמן איכות שלי עם העוף הקפוא עליך? תעלה
לדבר איתו.

אשר:
אין לי זמן, אני צריך להוריד את הרימונים והחזיזים בדרך.

עדינה:
אשר, אם אתה רוצה שקלינגר הקטן יכנס לבצורת כיבושים, אז תעלה
ותדבר עם הילד.

אשר:
(מסנן לאישתו בעצבנות) למה את אומרת קטן? את יודעת ש...

עדינה:
(בטון תקיף) אשר הילד צריך לדבר עם מישהו!

אשר עולה לחדר, דופק בדלת, לא מחכה לתשובה ונכנס.

אשר:
תגיד לי איפה השלט "אין כניסה לאדומים"?

שטראובר:
זרקתי אותו.

אשר:
ידעתי! נהיית אוהד הפועל. (מרים את קולו) כמה פעמים אמרתי לך
לא לדבר עם זרים? מה קשה להבין פה?

שטראובר:
אבא די. לא נהייתי אוהד הפועל, למרות שאם אני מסתכל על זה
מבחינה אידיאליסטית ואידיאולוגית הם מועדפים עלי יותר.

אשר:
כמה פעמים ביקשתי ממך לא להגיד לי מילים עם יותר מ-2 הברות?
אתה יודע שלאבא שלך יש בעיה עם מילים ארוכות. עכשיו יאללה
'תלבש צריך לזוז כבר.

הבן הקטן נכנס לחדר. "אבא, נו בוא נלך כבר"

אשר:
חמוד לך תחכה לאבא בחוץ. ותשנן בינתיים את השמות של האמא של
השופט והחברות של השחקנים, אני לא רוצה פאדיחות כמו שבוע שעבר.
ותשמור גם לאבא על האוטו שלא תבוא משטרה.

בן:
ואם תבוא המשטרה?

אשר:
תקפוץ להם מתחת לגלגלים של הניידת. העיקר שלא יגיעו לאוטו.

הבן עוזב את החדר.

אשר:
תראה את אחיך הקטן, למה אתה לא יכול להיות כמוהו? עוד לא בר
מצווה כבר הוזהר על ידי המשטרה יותר מ-10 פעם. אני בגילך כבר
הורחקתי 5 פעמים מהמגרשים. איך שאבא שלי היה גאה בי...

שטראובר:
אבא די, למה אתה לא מבין? זה לא מעניין אותי. כדורגל משעמם
אותי.

אשר:
מה לא מעניין? מה משעמם?

שטראובר:
זה משחק פראי ללא תכלית.

אשר:
ידעתי! נהיית אוהד הפועל.

שטראובר:
לא נהייתי שום דבר, תעזוב אותי כבר בשקט.

אשר:
איך לא נהיית אוהד הפועל, אם אתה קורא את העיתון הזה (מרים את
העיתון ומנפנף בידו) "הזמן הורוד"? זה רק אוהדי הפועל קוראים.

שטראובר:
תתפלא, לא רק אוהדי הפועל קוראים.

אשר:
אז מי עוד?

שטראובר:
מכיר את אביעד קיסוס?

אשר:
מה איתו?

שטראובר:
הוא גם קורא, ואני גם חלק מהקהילה שלו.

אשר:
אתה רוצה להגיד לי שאביעד קיסוס אוהד הפועל, וגם אתה חלק
מהאוהדים שלהם?  

שטראובר:
אבא תעזוב כבר את הפועל. אתה לא קולט מה אני מנסה להגיד לך?
אני הומו אתה לא מבין? תעזוב לרגע את הכדורגל ותקשיב, יצאתי
מהארון.

אשר:
ידעתי שזה יקרה לי. הבן שלי אוהד הפועל.

שטראובר:
(מאבד את סבלנותו וצועק) מה הקשר בין הומואים לאוהדי הפועל? די
עם הדעות הקדומות והסטיגמות האלה. אני מנסה להגיד לך, אני
הומו.

שקט נשתרר בחדר.

אשר:
אז אתה הומו?

שטראובר:
כן אבא, תתחיל להתרגל לזה. אמא כבר קיבלה אותי כמו שאני.

אשר:
טוב.

אשר יוצא מהחדר ומתחיל לרדת בוכה במדרגות. עדינה באה לקראתו.

עדינה:
(מחבקת אותו)  מה קרה אשר? למה אתה בוכה נשמה שלי?

אשר:
הבן שלי... הבן שלי אוהד הפועל...