שרה להב / 324. יום ואתמוליו |
אשקע לתהום עיוועים
כי אביב הפקיע מיתרים
ובאהבה יצר חורים?
לא, את יצר-החיים
אשא בדום מילים,
גופי ונפשי אנווט להמשך
ובחוסן-לב אצעד ואחייך
לעבר עתיד חובק מרחב
השועט קדימה כמרכב
וזמן המפזר לאופק שביליו
ומתווך בין יום לאתמוליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|