|
איך עם המילים
אתה יכול ועלול לרצוח
כל כך הרבה דברים
את החיוך עם העיניים הנוצצות
את החיבוק החם והחזק חזק
את הנשיקה הרכה
והנעים הזה
שפתאום
בגלל מילה לא במקום
עומד דום
ומחכה שתעבור הטראומה
שכלל לא היתה במכוון
שכלל, לא כללה עצמה כדבר שאמור לקרות
אותה טראומה
שידוע שקרתה, על פי ובהשראת מקלקל נשמות הילדות המקורי
זה שרוצח תמימות
בעבור מה
בעבור מה חלת נפש
חתיכת זבל
בוא מכות
איך
עם כמה מילים
עוברים מהרים עננים שמיים כחולים
לגב מופנה והמשפט שאותו הכי קשה לשמוע
מפונק שכמותי
"לך!"
|
|
|
ואז יוצא אחד
המהנדסים מתא
השירותים, דופק
על דלת השירותים
שממול ואומר
"כרטיס בבקשה"
מפקד אכזרית
לשעבר, מקלקל
פואנטות בהווה,
והפעם בטכניון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.