שיר מ. גלבוע / שגעון |
מסמנים את קווי המתאר
הברורים של נפשי.
מפחדת לישון
להיכנע לסיוטי הלילה
להירדם עם תיקתוק של שעון.
עיניים פקוחות, חלולות,
בוהות בנקודות דמיוניות
המוצבות מעל ראשי.
ואני ריקה
או אולי מרוקנת.
לא מרגישה או חושבת
רק בוהה בנקודות,
באוויר, בדממה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|