ארבל הכרמלי / היונה והשועל כמשל |
ראיתי יונה על אדן החלון
וקיבלתי מיד תיאבון,
ביקשתי שאליי תרד
שאוכל אותה קצת למשש,
השיבה: "לא, איש יקר,
הרוצה באהבתי יתעופף אליי".
"אבל את זו המרחפת" השבתי לה,
"ואני הפיקח מהאדמה המוצקה,
לא עף, לא 'בטיח'-
אני הוא השועל הותיק
היכול ללמדך רזי אהבה
רק על בטן מלאה"
התבוננה ושאלה יונה קטנה:
"אחת כמוני תשביעך?"
השבתיה מיד: "רק אחרי שאטרפך- אדע!"
הקשתה:"ואיך אדע אם ערבתי לחיכך?"
וזו בעיה - שועל פיקח לא מעלה גרה!
21/02/05 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|