|
בקוטב,
באביב של קרח
באיגלו חם-עגול
ליד המים הגדולים
יושב איש-שלג
ברוטב ים ומלח
טובל ביצת-שחפית
מציץ לאלוהים
אתה הוא
אלוהי שמלת הזוהר הצפוני
אנחנו
יהודי הקרח
דורות רבים בתוך פרווה
אצים על פני הערבה
בין פרחי כפור
ולילה אור
וכלב ים ודוב לבן
ועדן בשר הלוויתן
ושמונה ימי עורלות
ונרות שמונה לילות
כסלו וטבת וסופה
מתוך מזחלת רתומה לסמויאד
נראה הסנה בוער עד עד
מבעד לזגוגית הקרח השקופה
|
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.