נמרוד אבישר / אנה - קווים לדמותי |
אחת לכמה ימים אני מסכן את שפיות דעתי
מקבע בראש תמונה של יער גשם מיבשת רחוקה
וקורא לה אלי.
והיא באה
עצובה כמו פנים מלוכלכות של ילד עם מבט רטוב
קרה כמו ליל חורף על כפר בריטי
מדברת זיכרונות שהדחקתי כמו גשם
ואני כותב.
הם רוצים שאהיה נוגה
אנה יודעת רק לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|