כל כך פוחד שמחר באותה הופעה שורה לפנייך אני אשב
פוחד, ואת לעולם לא תדעי כמה לי זה כואב...
כל כך פוחד שאראה את שניכם מתחבקים
ידו תהיה על כתפך, וידי תנגב הדמעה...
כל כך פוחד שהכאב לי יחזור ושהעיניים בדמעות שוב יתמלאו
כאשר אביט בך שוב, ואת ליבי זה כבר לא יחמם, את ליבי זה
ישבור...
כל כך פוחד ששוב הכוח לי יאבד ובמיטתי לבדי רק אשאר
לא אצא שוב מן הבית, אבכה מתחת לכרית ואדמיין פנייך...
כל כך פוחד שלשתות אני שוב אחזור, אשתה עד שכרות
והכאב יעלם לכמה רגעים כי השתיה תיתן לי הרגשה שאת עוד כאן...
כל כך פוחד, אני כל כך פוחד מיום המחר, מפחד ללכת,
רוצה אותך לראות, אך לא עם אחר, כי יכאב לי בלב...
כל כך פוחד, אני פוחד, ילדה, למה אלי את כה רעה?
אין בך את מידת הרחמים שכך שוברת את אותי לרסיסים...
כל כך פוחד, שכבר כבו בי כל הכוכבים, הפסקתי להאמין,
כשכוכב נופל מזיל דמעה, כי המשאלה לא התגשמה כשביקשתי אותך...
כל כך פוחד, ששוב נעלמת השמחה וחוזרת תחושת האכזבה,
איך את עם אחר, איך שנה כמעט חלפה ואת כבר לא אותה אישה...
כל כך פוחד לוותר על הדבר שאני הכי אוהב, לוותר משמעותו,
להשלים עם המוות, כי החיים בלעדייך הם לא חיים!!!
אני כל כך פוחד... תנו לי תשובה, תנו סיבה,
כן, ילדה, תני לי סיבה להמשיך את החיים,
את החיים על פני האדמה!!!
כשבליבי יש אהבה רק אלייך, והאהבה בליבך שמורה לאחר,
אז איזו סיבה, ילדה, יש לי להמשיך, להמשיך להתקיים? |