פיצקי קוש / הצעד הבא |
עבר כל כך הרבה זמן
בכיתי המון הקשבתי לתיקתוק השעון
כעסתי עד אין-סוף - שתקתי
ועדיין קיוויתי שהכל רק סוף של מלחמה
וכשמתחיל להחלים, לאן ממשיכים?
לאן צועדין ללא דמעות? או אוליי הן פשוט סמויות מן העין
אני צועדת לבדי עם אמת בתוכי
שיקרתי שתמיד תהיי איתי
אני נפרדת כעת ממך, נפרדת ממך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|