תתגברי! תמשיכי!!! אני שומעת שוב מצידו השני של הקו
את במרחק לא גדול, לא גדול עד שאני כמעט ומריחה את הבושם שלך
זה שפעם קניתי לך,
אני נותנת מבט קטן לכיוון ורואה את הצמיד, הצמיד שגזרתי והבאתי
לך בקופסא בזמן שכבר הפסקתי לחפש תשובות
אני כמעט שרואה את החיוך, מסתיר אותו משהו מזוייף
ואני מרגישה, מרגישה היטב את הכאב, את הכאב שאת האקמול שלו!
זו הפסיקה להיות המלחמה של שתינו - את כנראה קטנה מדי להילחם
לבד
זו כבר הפסיקה להיות האהבה של שתינו. במראית עין היא נשארה רק
שלי
אם היית אומרת שזהו הרגע שרצית להגיע אליו הייתי מחייכת
אבל אני יודעת שגם הכרית שלך לא יבשה במיוחד
מלחמת אמהות, מלחמת דמעות, אמא שלי ואמא שלך נגד.
שתינו נגד חוקי הטבע והעולם. ועכשיו אולי סוף סוף אני יכולה
להגיד שזו לא אשמתי
אני בסה"כ חיפשתי תשובות... חיפשתי אותך שכבר לא קיימת!
