22/12 2004 (יומיים לפני ערב חג המולד), מרכז מסחרי 'לה
דפאנס' - פאריז, צרפת. שעה: 19:50.
שלושה צוענים שלכל אחד מהם תיק גב סטנדרטי, עשו את דרכם במעלה
המדרגות הנעות שהובילו מהרכבת התחתית אל כניסת המרכז המסחרי
'לה דפאנס'. שלושתם, חמושים בפגיונות, שירכו את הדרך לאט מבעד
לאנשי האבטחה שהסתובבו בכניסה.
מסתבר שלהבריח נשק למרכז מסחרי גדול הוא עניין פשוט למדי,
השוטרים הצרפתים בוחרים שלא להבחין בכל אותם טיפוסים שהחברה
החליטה לדחוק לשוליים ופשוט ממשיכים בשלהם כשמדי פעם הם עוצרים
להם עובר אורח כזה או אחר לתשאול שגרתי. הצוענים בכל אופן, עשו
את דרכם כרואים ואינם נראים וכבר היו מזמן אחרי השוטרים.
כעת, נשאר להם לעבור את הוויג'ילים (המאבטחים באותו מרכז).
בניגוד לשוטרים, הוויג'ילים דווקא ידעו את מי לחפש - שנים של
גניבות מחנויות ע"י הצוענים, שיכורים וסוטים שגדשו את המרכז
והפריעו לכל אותם תיירים, גרמו לוויג'ילים להיות ערניים
במיוחד.
אחד הצוענים, טיפוס צנום בשם פייר, חמק לו מטווח הראייה של
הוויג'יל הראשון והמשיך לכיוון היעד. פייר היה כבן 30, מאומן
היטב בשימוש בסכין, כמו צמד חבריו שעכשיו הצטרפו אליו.
על פי הוראה שקטה מפייר איגפו שלושת הצוענים בחורה צעירה
שניסתה לעבור על פניהם. הבחורה, בשנות העשרים לחייה, ניסתה
להידחק ולעבור בין שני הצוענים הנותרים אך השניים חסמו את
דרכה. בכל פנייה שביצעה, סגרו הצוענים את דרכה ולאט לאט החלו
להדק את טבעת החנק סביבה. המעגל הלך והצטמצם עד לטווח אפס,
פייר סימן לנערה בידו כי מוטב לה להיות בשקט ולא לעורר מהומה,
ורק כדי לוודא שהיא אכן תציית, הוציאו 3 הצוענים את פגיונותיהם
מהנדנים ונתנו ללהבים החדים לבהוק בסנוור מהיר.
הרעיון הובן. הנערה, פניה לבנים כמו סיד החלה ללכת בעקבות
פייר, מקווה שהעתיד שמצפה לה יסתיים מהר, היא הייתה ריאלית
והבינה שמשהו מכאיב ולא בריא עומד לפגוש בה פנים מול פנים.
הם נכנסו למעלית, פייר לחץ על כפתור הכניסה לחניון קומה 3-,
המעלית הגיעה ליעדה תוך שניות, הנערה החלה להתייפח, דמעות החלו
לזלוג על לחייה. הצוענים דחקו אותה לפינה חשוכה בקניון ואז,
בבת אחת, החלו הצוענים בתהליך ולנערה רק נשאר לקוות, בשבריר
אמונה אחרון, לשרוד את העניין.
להב חד הוצמד לצווארה וגרם לקשיי נשימה קשים, שני הצוענים
האחרים שלפו אף הם את הפגיונות והחלו מקלפים מעל הנערה החיוורת
את בגדיה, קרע אחר קרע, לאט ובזהירות, הם לא מיהרו.
אחד מהם תפס אותה בכתפה והצמיד אותה לקיר בכח, הנערה איבדה את
שיווי משקלה ומעדה לרצפה בחבטה עמומה, משחררת נתז דם כשהלהב
שהוצמד לגרונה דקות ספורות קודם לכן, פגע בעורק וגרונה המשוסף
נפער בצורה מעוותת.
הגופה פרכסה במשך כמה שניות על רצפת החניון המטונפת ואז נעצרה.
שלולית ארגמנית של דם התפשטה סביב הגוף חסר החיים. הצוענים
חייכו זה לזה, למרות שהתכנון היה שוד, אונס ורק לבסוף רצח,
המטרה עדיין הייתה רק בשלב הראשוני. יש לפניהם עוד עבודה רבה.
פייר וצמד הצוענים העמידו את הגופה בזווית נוחה ואז, בתיאום
מושלם, הניפו את הפגיונות והחלו לקרוע את הגופה לגזרים. תוך
כמה דקות, בחסות חשכת החניון, עמדו שלושת הצוענים מרוצים ממעשה
ידיהם, מול ערימת פסולת אנושית, עצמות מרוסקות, תאי עור,
איברים גדועים ודם. כמויות של דם. פתחו שלושת הצוענים את תיקי
הגב שלהם והחלו להעמיס אליהם את שאריות הגופה, מחלקים ביניהם
את המסע בצורה שווה.
לאחר מכן, נכנסו הצוענים לחיפושית ישנה, גרוטאה אמיתית, שחיכתה
להם, חונה בלי הפרעה ברציף המטענים, זרקו את התיקים העמוסים
בתא המטען ויצאו לדרכם.
שלוש דקות מאוחר יותר, הבריק זוג עיניים ירוקות באחת הפינות
החשוכות של החניון, זאב שחור רץ מחשכת החניון לכיוון זירת
הרצח. הוא הריח את הדם שנספג לאט ברצפת החניון ופתח בריצה
מטורפת בכיוון ממנו הגיע. חשיבות המשימה שניצבה בפניו לא אפשרה
לו לבזבז זמן מיותר...
|