דפנה שחף / סורגים |
מבעד למסך שלך אני רואה אותך
שואג.
יש משהו בלהגיד אניאוהבאותך ואז לברוח
הכי רחוק שרק אפשר.
אני אומרת שיש פה קסם ואז צריכה להעלם
כי כלום לא נשאר לי ברגע שאני מגלה איך שמים את עצמך על הגל.
ובפינה קטנה
אני קוראת לך רק כדי
שתראה אותי צועקת את הצעקה
הכי אילמת
שלי.
מבעד למסך שלי אני רואה אותך ומדמיינת אותך
קורא לי
לחזור.
יש פה סורגים ואני לא מבינה איך יוצאים משם
אז אני רק מוצאת לי
תאים חדשים.
החורף בא וכמעט שהשכיח ממני את הגוף שלי
קצת זיעה
חום גוף
קרינה
ואני חוזרת להרגיש אותו
אומר לי שעוד אין לי אפשרות לברוח
(חזרה)
החורף הלך והשאיר אותי איתי
קצת זיעה
מגע
עיניים
שכבות בגדים שאת זורקת מעצמך
ואני חוזרת להביט אלייך
להביט בי
במבט של תדהמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|