אתמול שוב ישבתי בחדר
לבד,
וחשבתי על החיים;
ועם דמעות בעיניים
ועט בידיים
כתבתי עוד קובץ מילים.

אתמול שוב ישבתי במקלחת
וחתכתי,
דיממתי דם של כאב;
ועם תחבושות לבנות
ואלכוהול מחטא
עצרתי עוד פצע בלב.

אתמול שוב פקחתי עיניים
בחושך,
כמתכוננת לעוד לילה לבן;
ומתחת לשמיכה,
רועדת מקור,
שחזרתי את כל הבלגאן.

אתמול שוב זה בא לי בבום
והבנתי,
מי אני ומה מקומי;
ושוב פעם אכלתי,
ושוב פעם הקאתי,
לא נשאר לי כלום מעצמי.

אתמול שוב ישבתי בחדר
לבד,
בכיתי עד שנרדמתי;
וכאב לי נורא
כשנוכחתי לדעת
שלעוד יום בחיי כעצמי התעוררתי.