אנשים אומרים לי שהם לא מבינים אותי(!). הם לא מבינים איך אני
יכול לחיות בעולם הזה בלי עקרונות. "קח לדוגמא את נייקי
שטובחים בילדים מסכנים מטייוואן", הם אומרים לי. "או אפילו את
מקדולנדס שמעבידים פרות בתת תנאים". הכי אני אוהב כשאומרים לי:
"ישראלי!, דבר עברית".

לפי דעתי עקרונות הם משהו כל כך יותר מדי מוערך בימינו אנו.
אני מתכוון... מה בדיוק אני אמור לעשות עם כל המידע הזה? אתם
חושבים שאני אעזור לילד הטייוואני הקטן אם אני אפסיק לקנות
בגדים עם "וי מעוקל"? אתם חושבים שאם אני אפסיק לקנות חולצות
מאדון נייקי הוא יפסיק לטבוח בילדים המסכנים? להיפך, הוא יטבח
בהם יותר חזק. הרי ידוע לכל שאדון נייקי הוא אדון רשע ואכזר
והרי המיכסה של הילד רק יורדת. אז מי בעצם עוזר יותר לילד, זה
שקונה את הבגדים היפים או זה עם העקרונות?

ובונגע לתעשיית ההמבורגרים...
אני חושב שהפרה צריכה בכלל להגיד לי תודה שאני אוכל אותה. אחרי
הכל אני עושה לה טובה ענקית. אם לא הייתי אני היא בטח הייתה
ממשיכה את חייה הפשוטים בשוטטות חסרת תכלית באחו ואוכלת עשב.
אבל אני הצלתי אותה מכל זה. אני נתתי לה מטרה בחיים. נתתי לה
כיוון (גם אם הוא חד צדדי). עוד נקודה לזכותי היא שגבינה צהובה
בכל מקרה הרבה יותר הולמת אותה מנקודות שחורות.
טענה נוספת ואחרונה לעניין זה היא הסטטיסטיקה. בעולם מסוכן כמו
שלנו רוב הסיכויים הם שה"עשב" באחו בכלל גודל על ידי איזה
בדואי מסיני במטרה להפוך את המסיבות שלו ב"חושה" לקצת יותר
שמחות, וסביר להניח שבמוקדם או במאוחר, אם הייתה נשארת חופשיה,
היה עודף החופש וחוסר התכלית עושה את פרתנו היקרה קצת משוגעת.
תוסיפו לזה את העובדה שרוב החברות של הפרה הפכו להיות קציצות
של 300 גרם ומיליארד פרות לא יכולות לטעות, ואני את טענותיי
סיימתי.


לסיכום, אני חוזר ואומר, values are highly overrated (כנראה
שאני פשוט לא ישראלי אמיתי). עקרונות הם דבר מופשט שבסופו של
דבר לא מזיזים לאף אחד חוץ מלבעל העקרונות.
אני אתאיסט, הספקתי בחיי להיות מתנחל שמאלני, סיפרתי שקר אחד
או שניים, יש בבעלותי בגדים של מסטר נייק ומה שבטוח הוא שאכלתי
כמה עשרות אלפי גרם פרה.

וכדור הארץ ממשיך להסתובב כאילו כלום!!!

מסבר שככל הנראה, גם לו, אין עקרונות.

ספטמבר 2001