נתנאל קופרמן / ארון מזכוכית |
לפעמים הם רואים
ולא שומעים את הסוף
כשהם מתקרבים
הם רק שואלים
מתי תתעורר ותחשוף
אני מתחבא בתוך ארון מזכוכית
ולך לא עולה רעיון
רוצה לשמוע אם צחקת או בכית
ואז מוצא פתרון
כשחשוך והעולם אפל
כמו ילד שבוכה אני שואל
אם יש סיבה או שזו סתם אכזבה
אני שיכור והרצון גדל
להמשיך ולישון זוהי סתם אשליה
ואת יפה... זה נכון
אם יש סיכוי שמבטל ת'בדידות
אני מוצא אותו אחרון
כל יפה וממש לא ביישנית
רואה אותה צבעונית
משחקת משחק שהחוקים הם שלה
אני לא מבין מה עשית
כשחשוך והעולם אפל
כמו ילד שבוכה אני שואל
אם יש סיבה או שזו סתם אכזבה
אני שיכור והרצון גדל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|