אלת העצב / 19.2.2005 |
העיניים מתייבשות ומתקלפות מרוב כתמי בכי -
תמצית הכאב של כל הלילה נוזל לי על הפה
נוזל לי על החולצה הלבנה עם ריח של בוקר טהור
מטפטף לי על הלב
ממיס אותו
והכל בגלל דקה אחת שלא יצאת מהחדר
שנייה אחת שהכל התפורר
שהמילים החדות שלך שברו לי את הגוף
ואין דרך חזרה
ואין אופק בהיר
ערפל כבד מכסה אותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|