בדמעותייך, חרזת לי
מחרוזת של יהלומים.
אלקט כל דמעה, אשמור,
כבבת עיני, בתוכי אנצור.
את, פליאת אשת החייל,
שנים של לא, לא שחקו חן.
נעורייך שמרת ליום בואי,
מפגש הרי געש, מבט בוחן.
לך מוקדש פרח ופה רך,
בלב הומה, מגע גוף רוכן.
הרי אחרת... פשוט לא יתכן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא, לא הייתי
קרוב למנוח,
האמת שבכלל לא
הכרתי אותו, אבל
הבופה פה פשוט
מדהים. אז מה את
עושה הערב?
כלום? אה, את
היית אישתו? נו
אז בטח אין לך
עם מי לחזור
הלילה, נכון?
ולבשל את
יודעת?"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.