אני מנסה להיות רעה אליך, וגם טובה.
להשקיט את מצפוני הרחב מדי
לצפותו בקוצי הורדים שמעולם לא הבאת לי
לגלח אותו בקצף הגילוח שהשארת אצלי במקלחת
מזיפי הזמן, שאתה, בטיפשותך קורא להם "אהבה".
ואני, עודני ילדה קטנה ,
נבוכה ממילים מלוכלכות ומסקס
קרועה בגרעין התמימות והטוהר
חול ואבק חודרים לשם וממלאים את פי,
גרגרים חורקים, נגרסים בין שיניי המזהיבות
ואתה לפעמים יפה ואתה לפעמים מכוער
ואתה ניגודים נסתרים
אקסיומות שאני הפסקתי לתהות עליהן מזמן
ואתה חלקים ממה שרציתי בעולם הזה,
חלקים ממה שארצה בעולם הבא
ההבטחה הגדולה, שכולנו מחכים לה. |
