זו שעה מאוחרת, אך היא לא נרדמת, מחכה לאהובה
יש דפיקה בדלת והיא מפחדת, אולי זה אהובה
אם תשאלו אותה היא אומרת שהיא כל כך אוהבת, אוהבת את אהובה
ואת הכל היא זוכרת אבל היא מתעלמת, הרי זה אהובה

עמוק בפנים, בלילות של פחדים, היא מקווה שהלילה יהיה שונה
אותה הוא לא יכה והיא לא תבכה
והיא תוכל לחלום רק לכמה דקות, שיש קצת אמת באגדות
ושהלילה לא צריך לבכות

היא לא מבקשתל כלום חוץ מקצת שקט. וקצת אהבה
והיא לא הולכת, היא תמיד נשארת, נשארת עם אהובה
אם תשאלו אותה היא אומרת שהיא לא מצטערת שהיא נשארה עם אהובה
לפתע הדלת נטרקת והיא קופצת, היא יודעת שזהו - הוא כבר בא

עמוק בפנים בלילות של פחדים, היא מקווה שהלילה יהיה שונה
אותה הוא לא יכה והיא אולי לא תבכה
והיא תוכל לחלום רק לכמה רגעים, שיש קצת אמת בסיפורים
שאמא סיפרה לה בלילות חשוכים

והיא תוכל לחלום רק ללילה אחד, שאולי היא לא לבד
ושאולי אהובה, באמת אוהב אותה