מסתכל מעדן החלון,
גשם, ושמים שחורים.
האור שבתוכי, עדיין דולק
וחושך, יושב באפלה.

רציתי לתת כמה שיותר
קרה, משהו אחר.
ביקשתי קצת, אור לאנשים
שמש, מתחת לפוך.

מדוע זה קורה לי כל פעם מחדש?
איבדתי את המספר ועכשיו אני חש...

פזמון:

תביט נא עליי, אלוהיי
דמעות מעיני זולגות ואולי...
אני כבר נשבר, טובע בתוכי,
עוד מעט אתייאש, תציל כבר אותי!
הגוף כבר כואב,
המסע כה חולב,
זקוק קצת לחום ולרחמים.
חיוך על פניי, ודאי לא יזיק!

פזמון:

נזכר, מתכנס בתוכי,
ילד, חיוך מקסים.
רוצה לשיר, לרגש את כלם
אומרים, שב בשקט.

זיק של תקווה מתוך התימהון
יופי, קול נעים.
חיי הוארו, לכמה דקות
שמש, מאירה בחוץ.

פזמון:

מדוע זה קורה לי כל פעם מחדש?
איבדתי את המספר ועכשיו אני חש.
משובש.