ניצן נואנד / תנודה של התמדה |
העיר רק מתעוררת
עוד לא אספו
את עיתוני אתמול,
ושם למטה
ספינה נגררת
אל מזח נוגע
בים כחול.
ולא אדע -
אם היא צופרת
או שוקטת, נוברת בעצמה,
ספינה אחת בודדת
שם למטה רחוקה,
ואת כאן לידי שוכבת
עוד צפונה בחלומך
נישמתך קצובה, שוקטת
מה חולף בדימיונך?
אולי את סתם ניזכרת
בנגיעה של יום אתמול
ובאמבט אחד של מלח
שהיה כמו ים קטן גדול
ואיך חתרנו אל המזח
בתנודות של התמדה
איך צפרנו כך ברוגע
קול תרועה של אנחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|