גרא שכטר / כשאני עייף |
שום דבר
לא חושב.
מלבד לשים
על הכר,
גווי הנשבר.
לא רוצה
ללכת לחוף
פסיעותי
בגל לשטוף.
לשקוע בחול
טובעני,
במדבר טרדני.
להשטף לפתע
ממטר,
לא לטפס גבוה,
לפסגת ההר.
אבל גם
בעייפותי
כי רבה,
את גופך,
נשמתך,
אשתה לרוויה
וממך אהובה,
אתעוררה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|