הוא לקח תיק גדול והכניס לתוכו את כל מה שעושה לו שמח,
ויצא לטייל, לחפש את עצמו, מפחדים ישנים הוא בורח
בלי סיגריות, בריא, המטוס כבר ממריא,
לך תבנה עוד עולם בלי סודות
זה קצת קשה להסביר איך תמיד אנשים נזכרים בך רק בפרידות.  

תנו לו שנה...
להבין את עצמו, כי יותר מדי זמן שהוא חי
זה לא השתנה...
תנו לו לכתוב, על עוד מקום כמו חלום שיהיה בו רק טוב,
עם אותה הרגשה, הוא מצייר לו תמונה
בגוונים של ורוד, שני ילדים ואישה,
הוא עוד יצליח לשרוד, או ימות מבושה.
זאת אותה התחושה.

הוא לקח תיק גדול והכניס לתוכו את כל מה שתמיד הוא שוכח,
ויצא לטייל, להבין את עצמו, כי הרגש תמיד מנצח
כשצריך להרגיש, קל יותר עם חשיש,
לך תבנה מציאות בלי חומות
זה קצת קשה להסביר אנשים שקמים, לעולם אחר של חלומות.

תנו לו שנה...
להבין את עצמו, כי יותר מדי זמן שהוא חי
זה לא השתנה...
תנו לו לכתוב, על עוד מקום כמו חלום שיהיה לו רק טוב,
באותה הרגשה, הוא מצייר לו תמונה
בגוונים של ורוד, שני ילדים ואישה,
הוא עוד יצליח לשרוד, אם תתנו לו שנה.
וזה לא השתנה.

הוא לקח תיק גדול והכניס לתוכו את כל מה שעושה לו שמח.