מביט לאופק רחב
שם
עקבותייך נעלמות
שרויות ככתם
נורא באדמה,
מנסה להקשיב
לקול פעמייך
השב אליי
מהמרחקים
המאובקים...
שאותך בלעו
בשקיקה
בצמאון אינסופי...
כאן
אותי הותרת
בדד, גלמוד
עם פחדיי,
וחששותיי...
ונר לילי
שאותו הדלקתי
לזכרך
גווע אט אט
אל מול
פיסות דמעותיי
הבוכיות
את לכתך -
לאי שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.