דפיקה בדלת
"התעוררת?"
אני כבר ערה מלפני 5 דקות.
תוהה מתי חזרתי ליסודי, נראה לי שבערך מאז אני דואגת לקום
בבוקר בעצמי.
כעבור 2 דקות.
דפיקה בדלת.
"אל תעני לטלפון בדקות הקרובות, אני מחכה לפקס"
טוב. מצידי שיענה לטלפון כל היום. נשכבת על המיטה, הראש קבור
בתוך הכר, חושבת על ההתארגנויות של הבוקר ומנסה לשכנע את...
דפיקה
"מה???" אני כבר קצת עצבנית, מגיבה בטון של "מה לעזאזל?!".
בכל זאת יש גבול למה שאפשר לצפות ממני אחרי שלוש הטרדות במהלך
שתי דקות שנייה וחצי אחרי שהתעוררתי.
הוא לא נשאר חייב.
"שרון, אל תעצבני אותי, אני צריך דפים לפקס".
ייאוש. דפי הפקס אכן אצלי בחדר. תזכורת לעצמי, להעביר כל פריט
שמישהו בבית עשוי לרצות להשתמש בו הרחק מהחדר שלי.
ייאוש. מחזירה את הראש אל הכר.
חוזרת לצבא יום לפני הזמן.
אין לי כח.
אבא נשאר היום בבית, ובשבילי זה פשוט יותר מדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.