New Stage - Go To Main Page


יש וגעגוע נושר מאיתנו, ואז
עירומים אנו נותרים
מתכסים במילים לא לנו.

היום כולם כותבים שירה,
כותב הדייג לדג המפרפר
מחוץ למימיו
מחוץ לחייו-
שירת הקרס והפיתיון.

והלא, סתם דג הוא, אלא מה?

כותב החיל למציאות המתעתעת
מחוץ לזמנו
מעבר לכוחותיו
שירת הדם והאדמה.

והלא החיל, לא דג הוא
לא דייג,
אדם.

שותק הדג מכורח הוויתו,
שותק החייל מכורח הטמעותו בהוויה.
וכל השאר?
כותבים שירה.

וכל המילים האלה, הנכתבות
לא מספיקות לכסות אותנו מפני צינת העושר
ששם אותנו מחוץ לעצמנו
הרחק מעבר לאמת.

והלא כולנו חייליו של האוש ההוא,
דייגים של אהבה.
לו רק היו שולחים אותנו
למלחמה אחרת.

הוי שתיקת המשוררים, המשוררים.

שלכת אנושית מתגעגעת
למילים של פעם,
לפני שנפרץ הקוד הגנטי
של החוצפה.
לפני ששכחנו את ההבדל
שבין חיילי הגאות
לחיילי השפל.




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/2/05 2:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתרליין ש.נ.

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה