מי ישמע את זעקת ליבי,
נפשי זקוקה וקוראת לעזרה,
אין מי שיושיט יד ויצילני,
נשארתי עומדת גלמודה בחשכה.

אני שבויה בתוך עברי,
כל המראות, ההרגשות והקולות,
הם לא מניחים לי, הם חבויים בעמקי נשמתי,
הם באים שוב בחלומותיי, מוציאים מתוכי יללות וצעקות.

אני בוכה בכל לילה, בכי חרישי,
דמעותיי כבר אזלו ועיניי יבשות כמדבר,
אני פותחת את פי וצווחת בכל כוחי,
איש אינו שומע או רואה דבר.

אלוקים שבשמיים שמע את מצוקתי,
רפא את פצעיי העמוקים, המדממים, הפתוחים ,
הבא נחת ושקט לנשמתי,
שחרר אותי מכל יסוריי הרבים.

שמע את זעקת ילדתך,
מחה את הדמעות שלא פוסקות ,
לעזרה הושט ידך,
אינך שומע ורואה את בתך,
אני... בצלם ה' נבראתי בזכותך.

שמע ישראל אלוהיי,
אני כאן על ברכיי,
רחם עליי אני מתחנת,
כי אני כבר מתמוגגת.