גוויני ויר / מוריסון שלי |
יפה פנים
עדין מראה
תווי פניך מתנגנים
לכדי שלווה מוצפנת
ואת סודותיך לוחשים
ללא מילים
מחשבותיי טובעות
באגם האזמרגד
שהוא עיניך
שם אובדות שאלותיי
עורך רך וחלק
כשל ילוד מצווח
למעט גלים נמתחים
המפליגים על גבך
הו, מוריסון שלי...
איני יודעת עליך
וכי מה יש לדעת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|