|
הולכת על החול ומביטה לאחור
ובישבילי הכול עכשיו שחור
רואה איך הגלים מתנפצים עכשיו לסלעים
כמו שליבי מתנפץ מגעגועים.
געגועים לאהבה שהיתה
געגועים לשמחה הגדולה
געגועים לכול הודעה שממך נשלחה
געגועים למילים היפות שהיו רק בישבילי
געגועים לתקופה שהינו חברים
עכשיו אנחנו רחוקים.
כשכואב לי אני רוצה לבוא לך לספר
רוצה שנצחק ביחד ונדבר
אבל אני לא משלה את עצמי יותר
רק רציתי להודות לך על אהבתך
ועל כך שלעזרתי תמיד פנית.
לקחתי צדף-הוא מזכיר לי אותך
את השקט והרוגע, את כולך.
אז תזכור תמיד שאהבתי אותך
גם אתה במרומים ליבי שלך! |
|
|
הזמן הוא אשליה,
וזמן ארוחת
הצהריים- אשליה
כפולה
עמוד שבע עשרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.