|
את פניה לא ידעתי
רק חיזיון היה
וכמו מתהומות עלתה לי זעקתה-
"חלקת האלוהים שלי...אייך"?
והיה בי הקול, כברק אשר מצליף רעמו
כמאכלת אש נוגעת
ואין אונים צרב
מאפסות אדם מול כאב.
|
|
|
הכי מעצבן זה
לפרסם סלוגן
ובסוף כשהוא
באמת מתפרסם אז
אותו מזליסט
שנוחת על העמוד
עם הסלוגן (שלי)
בכלל לא טורח
לקרוא אותו.
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.