להבת החיים.

נר דולק על חלון מכוסה אדי נשימה.
ילד קטן משחק בביתו עם בובתו הבובה.
נמצא בתוך עולם של דמיון ואהבה.

טיפה של חלב על חלון שטוף אדים ירדה.
בובת הילד מושלכת על רצפה בוכיה.
כאשר נמחק עולמו של הילד ומופיע לידו מציאות חדשה.

קצה הנר מנסה להחזיק בלהבה.
לידו שוכבת שם בודדה בובה יפה.
אש מופיעה בצמוד לעולמו של הילד בתוך הדמיון והאהבה.

נופל קצה הנר על רצפת הילד הנם.
על בובה יפהפיה משאיר סימן.
מיד בעולם הילד מתחיל להופיע שחור העשן.

טיפת החלב האחרונה נעלמת, ליד אור שפורץ מחלון בלי אדים.
בובה שבוערת בסימן שאלה מחפשת לאש עוד חברה.
הילד הישן בעולמו שלו אינו מבחין בזו הבובה.

מבחוץ ביום שלג דרך חלון שם נראה,
צורחת סוף הבובה שריפה, שריפה.
כאשר הילד חולם על עשן בארצו האהובה , ארץ של דמיון ואחווה.

אש על החלון נראת מתחזקת בבית הסופר המופלא.
גוש של אפר מזכיר כי פעם לסופר הייתה בובה.
והילד מעכשיו ישאר לעד בעולמו: עולם של דמיון ואהבה.

נר, חלון , בובה, אד, עולם אחר, ילד, סופר, תקווה.
כולם היו כלא היו בסיפור מות הילד המופלא.