ופתאום אולי בכלל בי היא האשמה
והוא הנבגד
הוא, שלא סמכתי עליו פתאום
מכווצת בתוך עצמי
ואני לא יכולה לשנות
ואני כל כך רוצה
אתה שוב מתקרב
ההתרחקות שלי כבר הפכה למנוסה
ריצה מבוהלת כמו מחלום בלהות
המחשבות סובבות סביב מוחי, לא מאפשרות לי מנוחה
השדים שלי, הילדים שלך
וכל כך הרבה זמן עבר
ואתה עודך כאן
לא רק במוחי
גם במציאות
אתי
מנסה להתקרב כל הזמן
נפגע, בורח, נרפא וחוזר שוב
ואני כבר לא יודעת מה לחשוב
אולי אני טועה
אולי הפחד הורס את מה שיכול היה להיות אני ואתה
מי יעולל לעצמו אותי שוב ושוב?
אני כבר לא יודעת,
התייאשתי
אני לא יודעת מה לחשוב.
ופתאום אולי בכלל בי היא האשמה
והוא הנבגד
הוא, שלא סמכתי עליו פתאום,
מכווצת בתוך מחשבות ותהיות
שקועה עמוק בתוך הפחד,
ממנו ומעצמי. |
