סיוון בר-לב / מחשבות אבודות |
עמדת לידי ושנינו חיכינו
אני לא בטוחה למה
אני חושבת שהיה לי נעים כשחיבקת
אני לא זוכרת מה זו תחושה נעימה
תוך שתי דקות ושלושים שניות
הלכת למקום אחר
אתה כבר לא יודע מתי לחזור
אבל בחוץ כבר חושך, בבקשה תמהר
אחרי גשם ושמש תמיד יש קשת
ואולי היא מסתתרת מאחורי ענן
המחשבות שלי צפות בלי חשק
אולי יום אחד אני אתעורר ואז...
נשיקה אחת תמיד הספיקה
כדי שאדע שאתה איתי
אבל איפה הנשיקה ואיפה השפתיים
ונמאס לי לחכות לדבר האמיתי
הלב שלך פועם ליד האוזן שלי
הדפיקות שלך מואצות
אני חושבת שהיה לי נעים לשמוע
אני מתחילה לדעת איך זה לאהוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|