תתבייש לך! לעמוד ככה באמצע הרחוב ולהצדיע במועל יד? תגיד לי,
אין לך רגשות? שישה מליון יהודים הלכו בשואה! שישה מליון
יהודים! בשר מבשרנו! אחינו! לכל איש יש שם! אבל אתה?
לא...לעמוד באמצע הרחוב ולהרים את היד ככה, חתיכת אינפנטיל. אם
היית עושה את זה בכיתה, לפחות, אולי משהו היה נכנס לראש החלול
שלך, אולי מעט תבונה ורגישות. יאללה, תזדיין יא חתיכת מטומטם.
הוא המשיך לנסוע ובקרן הרחוב הקרובה הבחין באדם האוחז בראשו
ופולט בקול צרוד אך עם זאת חזק, ''או או או או'' הוא אמר,
והבעה של צער מעורבת בתדהמה הלכה ונתהוותה על פניו החכליליים
והיפים. תוך שניה הוא הסיט את מבטו הצידה והבחין בעובד זר פוסע
במעלה הרחוב, ידו האחת אוחזת שקית קניות וידו השניה מלטפת את
צמתה הכהה של בתו הקטנה, אולי בת 5.
תגיד לי! או או או? זה מה שאתה אומר? למה? כי הוא שחור? חתיכת
מפגר! בסך הכל פיגמנטציה! אתה יודע שכסבתא שלי הייתה בשואה רצו
להרוג אותה רק כי היא הייתה שונה? ומה איתך? אתה חושב שהיום
בברלין היית נתקל ביחס שונה חתיכת תולעת רקובה? אתה בשבילם
כושי יותר מהחור השחור. תראה איזו ילדה יפה יש לו. תראה איזה
עונג, איזו תמימות, הלב נכמר שלזה היא צריכה להיחשף בגיל כ''כ
צעיר. אפס מאופס. אתה לא ראוי שישתינו עליך.
הוא סיים, רקק לכיוון הרצפה וניגב בממחטה את אגלי הזיעה שהלכו
וביצבצו בתכיפות על מצחו חרוש הקמטים. אחרי מספר דקות של נסיעה
רגועה, שיוט נעים ברחבי הרחובות הצרים של תל אביב, ממש פה על
יד הסינמטק, נתקע בפקק בירידה לנתיבי איילון. מכונית סובארו
מיושנת ובה נהג שלראשו כובע גרב ואת לחייו השדופות מעטרים זיפי
שיבה חתכה לנתיב ונעצרה לפניו. אגב טריקת דלת החל לעשות את
דרכו לעבר הנהג הסורר.
הלו, אתה! לגנוב כאן אתה יודע נכון? אבל אם היית בשואה, חתיכת
אפס, לא היית רוצה להתפלח נכון? אבל פה? פה טוב לך, שההוא
יחכה, אני ממהר. אני ואפסי עוד. אם היית נייר טואלט הייתי
מתבייש לנגב בך את החרא שלי אחרי שלושה ימי עצירות. אם היית
ג'וק לא היית ראוי לסוליה של נעל הבית הקרועה והבלויה ביותר,
טמבל מטומטם.
הוא לא חיכה לתגובה וחזר למכוניתו. כשניסה להתניע, שווק המנוע
חיים.
חתיכת בן זונה! מנוע גרמני! כשהיית צריך להעביר את הסבתא והסבא
שלי לטרייזנשטאט עבדת יופי ברכבת למרות שהטמפרטורות בחוץ היו
יכולות לגרום לפינגווין לחלות באנגינה. אבל עכשיו, באביב של תל
אביב, אתה נותן תפוקת עבודה של מובטל מאופקים, ועוד ביום גרוע.
מה אני אעשה עכשיו? יימח שמכם וזכרכם, נאצים מתועבים. הכל
אצלכם על הפנים. אפילו אום ובורג מכירים את המשנה הסדורה של
היטלר, אייכמן ושטרייכר, וההרס מטפטף פנימה עם כל יניקת דיזל
ורשרוש בוכנות. אפסים, הייתי מתבייש להיות הטיפה שתגרום למתכת
שלך להחליד.
הוא טרק את הדלת ויצא החוצה. כעבור כמחצית השעה עצר לעזרתו
אוטו בריאות של הקיבוץ והציע את ערכת העזרה שלו לשירותו של
הנהג, שבינתיים טבעה כל חולצתו וישותו באגלי הזיעה המלוחים
והדביקים. בחפץ לב נענה הנתקע להצעות העזרה של הנהג ושל חברתו
הבלונדינית. אלי ומיקה. מיקה הייתה מתנדבת גרמנית שהגיעה
לקיבוץ למספר חודשים. עיניים תכולות כרקיע, עפעפיים דקים
ושבריריים, שיער בלונדיני כשמש הזורחת מעל תכול הרקיע
והעיניים, ואף קטן, אירופאי. כשנסע הקיבוצניק למוסך הקרוב בכדי
להביא יודע ח''ן ומבין נפשה של מכונית, הוא אנס אותה במושב
האחורי. נו מילא, מי שם לב למעשי אונס בשואה...