אנבל לי לי / זיכרונות מתבלים |
לאט לאט נוגסות בהם השנים.
הזיכרונות דוהים.
השמחה מתמוססת ופחות צורבים הכאבים.
הזיכרונות מתכלים.
נשארים מהם שרידים מעטים.
הזיכרונות אובדים, נעלמים
בתהומות שכחה אינסופיים.
הזיכרונות מתים
יחד עם דיירי ארץ החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|